סם מאלוף (Sam Maloof) ז"ל היה הנגר ומעצב הרהיטים הראשון אשר זכה בפרס היוקרתי – MacArthur fellowship. עבודותיו הוצגו במוזיאונים אמריקאים מרכזיים, והנשיאים ג'ימי קרטר ורונלד רייגן הם בין המכובדים הרבים שרכשו את כיסאות הנדנדה שלו.
גישתו המיוחדת של מאלוף לעבודותיו בפרט ולחיים בכלל, הולידו קריירה מרשימה שסממניה חרוטים על כל אחד ואחד מפרטי הריהוט שהוא ייצר.
כסא הנדנדה המפורסם
מאלוף, בן למהגרים מלבנון, עסק בנגרות כבר מגיל צעיר. בילדותו הוא יצר בשביל אמו קרש ללישת הלחם, ובשביל עצמו הוא בנה צעצועים, רהיטים זעירים לבית בובות ועוד. בתיכון מאלוף השתתף בשיעורי נגרות וכבר אז המורה הבחין בכישרונו הגדול. לאחר נישואיו, מאלוף עבר להתגורר בקליפורניה שם הוא הקים נגרייה צנועה במוסך שלו.
בעקבות המצב הכלכלי של הזוג הצעיר, מאלוף תכנן ובנה בעצמו את כל הרהיטים לבית שלו תוך שהוא לומד מה לעשות מתמונות מגזין.
עם השנים יותר ויותר אנשים למדו להכיר ולהעריך את כישרונו הפיסולי יוצא הדופן והנגרייה הצנועה של מאלוף הפכה לעסק משגשג.
כיסאות הנדנדה של מאלוף, פריט הריהוט המפורסם ביותר שלו, הם מצד אחד פשוטים מאוד ומהצד האחר אגרונומיים במיוחד ובעלי מראה אלגנטי עדין. כיסאות הנדנדה מאופיינים בפינות עגולות, במשענות גב בעלות רכסים עדינים, ובמשענות ידיים דקורטיביות במיוחד.
המושבים עמוקים, מנותקים (עשויים ממספר לוחות מודבקים יחדיו) והגימורים ברורים. מאלוף נטה לעבוד רק עם עצים מסוימים כגון: אגוז שחור, שרי, אלון ורוזווד. על הפיסות הגדולות יותר, באזורים הגלויים פחות לעין, הוא השתמש לעתים קרובות בעץ צפצפה.
אלוף תואר על ידי מוסד סמיתסוניאן כ"בעל הרהיטים העכשווי ביותר באמריקה" ו-"פיפל מגזין" כינה אותו "המינגוויי של הארדווד". אבל מאלוף העדיף לקרוא לעצמו "עובד עץ".
סוד ההצלחה
חמשת הציטוטים האלו מדגימים מדוע המונח "עובד עץ" מתאים בדיוק לאופיו הצנוע. הציטוטים אף מסגירים את סוד ההצלחה שלו:
"היום יש עבודות רבות שאין בהן שום נשמה. הטכניקה עשויה להיות מושלמת לחלוטין, אך היא חסרת חיים. אין לה נשמה. אני מקווה שלרהיטים שלי יש נשמה".
"אני תמיד מתרגש ממה שאני עובד עליו באותו רגע. זה לא משנה אם עשיתי את אותה פיסת רהיט פעמים רבות, אני עדיין לא יכול לחכות כדי להוציא אותה לחנות".
"אני רוצה להיות מסוגל להפוך חתיכת עץ לאובייקט שתורם משהו יפה ושימושי בחיי היומיום".
"המטרה שלי היא לבנות רהיטים שלאנשים יהיה נוח איתם. אם אתה לא עסוק בלהרשים באמצעות העיצובים שלך, רוב הסיכויים שמשהו שנראה טוב היום, ייראה טוב גם מחר".
"אני מנסה לעשות את הדברים שלי אסתטיים. אבל, אם הם לא פונקציונליים, אנשים יגידו בתערוכה 'וואוו' ו-'אההה' אבל הם לא יקנו אותם… אני מרגיש שכיסא צריך להיות פונקציונלי ונוח גם לאנשים גבוהים וגם לאנשים נמוכים".
